האם לוד היא עיר מעורבת?

מאת: יארא גראבלה – משתתפת בתכנית לשם שינוי 2014-15

יצאנו לסיור בעיר לוד במסגרת פרוייקט לשם שינוי.

למען האמת, כשידעתי שיש סיור ללוד אמרתי לעצמי שכבר הייתי בסיור הזה עם אותו מדריך, הפעיל ח’ליל אבו שחאדה, אבל הסיור הזה טוב לרענון הזכרון שלי.

התחנה הראשונה בסיור הייתה בשכונת “הרכבת”. ח’ליל לספר לנו על מציאות החיים הקשה של 6000 תושבי השכונה, ועל מספר האנשים שנהרגו עקב הזנחת המדינה ואי מציאת פתרון לפסי הרכבת שמהווים הכניסה היחידה לשכונה. ח’ליל סיפר לנו על אי האיכפתיות של השלטונות האחראיים למציאת פתרונות ברמה מקומית וארצית לבעיות של השכונה.

שמענו גם את הסיפורים של משפחות השכונה, ועל נושא הסמים. בכל בית יש “כבשה שחורה”, ז”א שבכל בית בשכונה יש מישהו שמשתמש או סוחר בסמים. הלכנו ליד מגרש כדורגל של השכונה ועמדנו שם, ואז ראינו שהמשטרה עושה חיפוש באחד הבתים. נבהלתי מכמות אנשי המשטרה והכלבים שאיתם, ואז הבנתי שהמצב נורא מורכב, יותר ממה שחשבתי, וזה ממש לא קל. כמעט התעלפתי.

פתחתי בשאלה: האם לוד היא עיר מעורבת?

לכל אלה שחושבים שלוד היא אכן עיר מעורבת, ושיש אחלה דו קיום בין יהודים ופלסטינים, בואו נבחן כמה עובדות ונראה כמה:

האם זה הגיוני שבמדינה דמוקרטית יש גדר הפרדה בין שתי שכונות ערבית ויהודית, שכונת שניר ושכונת ניר צבי? אחת הדרכים של המדינה לשמר את דיכוי הערבים הוא על ידי בניית גדר הפרדה. הגדר נותנת לגיטימציה להפרדה בין התושבים הערבים והיהודים בעיר לוד, אשר גרים באותה עיר אבל בשכונות נפרדות.

ח’ליל סיפר לנו גם על התכנית לייהוד לוד ועל אלפי המתנחלים שמגיעים עיר ורוכשים דירות ממש בזול, על הזזצקות שלהם לשכניהם הערבים ועל כך שהמשטרה תמיד מגנה עליהם ומגבה אותם.

היה סיור מעולה ומציאותי מאוד שדרכו יכולת ללמוד על לוד, על הבעיות של העיר ועל ההזנחה שהביאה למצב הנוכחי. חשוב גם לא לשכוח שלוד הייתה עיר מרכזית ועתיקה מאוד בפלסטין ההיסטורית והיום נהייתה עיר מוזנחת, מלאה באבטחלה ובעוני שצועקים לשמיים! המדיניות של ההפרדה והגזענות של ממשלת ישראל נוכחת בכל מקום ונראה שיש לה קו מנחה אחד: כמה שיותר ערבים על כמה שפחות אדמה.