מאת נטלי לוי – רכזת הפרויקט
ב8-9/5/15 התקיים בנגב סמינר למשתתפים בקבוצות הסטודנטים של סדאקה רעות מאוניברסיטת תל אביב וממכללת אחווה. במסגרת הסמינר ערכנו סיור בכפר הבלתי מוכר עוג’אן, ופגשנו את מוחמד אבו ג’בר, תושב הכפר ופעיל חברתי, ואת סאאד אליאס מארגון אג’יק. בסיור נחשפנו למציאות הקשה אותה חיים כ 90,000 מתושבי הנגב. חסרי תשתיות בסיסיות, מים, חשמל, בית ספר קרוב, החיים קשים מנשוא. המדיניות המפלה ומנשלת בה נוקט הממסד ביחס לאוכלוסייה זו, שנמצאת בשולי החברה מכלל הבחינות זעקה לשמיים. עם זאת מאבק התושבים, הצמדותם לאדמה, עוררו בקרב המשתתפים שאלות כמו גם השראה.
גוני, אחד ממשתתפי קבוצת תל אביב סיפר ‘נדהמתי מזה שיש מקומות בארץ שנראים כמו מדינות עולם שלישי. אני יודע את זה, אבל לראות בעיניים כזו מציאות מפתיע ומכניס להלם’.
מאוחר יותר פגשנו את אבי דבוש, תושב הנגב, מנהל תכניות בארגון שתיל ומי שהיה מועמד מספר 9 ברשימה לכנסת האחרונה מטעם מפלגת מרצ. את אבי פגשנו בקיבוץ בו הוא מתגורר, ‘ברור חיל’, ושמענו ממנו על הפער בין המציאות בה גדל – נער מזרחי, דתי מאשקלון, והבחירה הפוליטית שלו להשתייך למפלגת מרצ, לכאורה מפלגה הפוכה ממנו. בנוסף סיפר על המאבקים החברתיים בהם לקח חלק, בעיקר בתחום איכות הסביבה בנגב, ועל הקשיים וההצלחות שיש בבחירה אקטיביסטית מהסוג הזה.
ביום שלמחרת במסגרת משחק סימולציה ענק, עם שחקנים אורחים רבים. התחלקו לקבוצות אינטרס שונות במסגרת מאבק אדמות בנגב – אנשי קיבוץ, תושבי כפר פלסטיני ותושבי עיירת פיתוח, ולמדו בדרך הקשה כמה מסובכים מאבקים, ומיהם בעלי הברית הטבעיים של כל אחת מהקבוצות. במסגרת העיבוד של אותו משחק העלו המשתתפים שאלות ביחס להוויה אקטיביסטית, מי נחשב אקטיביסט? אילו סוגים יש? מה יניע אותנו לפעילות וכיצד נוכל להניע אחרים לפעול איתנו.
חאלד, משתתף מקבוצת אחווה ותושב כסייפה אמר ‘שמחתי שהגעתם אלינו ולמדתם את המציאות בה אנחנו חיים, היה לי חשוב לחשוף אתכם למאבק שלנו’. עם השאלות הללו ועוד אחרות חוזרים המשתתפים לקבוצותיהם וממשיכים לחשוב איזה סוג של פעילים ירצו להיות, ואיזו סוג של פעילות ירצו לעשות.