עמית פרלסון

עמית פרלסון

בסוף שנות השלושים לחייו, אב לשני ילדים, גדל בפתח תקווה ועבר לחיפה כשהיה פעיל בסדאקה-רעות, שם הוא חי כיום. עמית עובד בעלם עם אוכלוסיות רב תרבותיות ורב אתניות, מזה שלוש שנים, מלווה נוער במצבי סיכון ואחראי על הכשרה וליווי של מתנדבים. בנוסף הוא גם פעיל ביוזמה להקמת בית הספר הדו לשוני בחיפה.

בשנות ה-80 השתתף עמית בקבוצת נוער של סדאקה רעות ביפו. ב- 1993 הצטרף לשנת שירות ואז נהיה מעורב יותר בנעשה בתנועה. לאחר מכן הוא הקים “קומונת המשך” בחיפה בניסיון למסד את העבודה עם בוגרים ולייצר מדריכים לעתיד. בשנים 1997 עד 2000 מילא כמה תפקידים בעמותה.

עמית מספר ש-: “הייתה סיבה לכך שבאתי כל שבוע, הייתי פעיל במקביל במאבקים אחרים, וזה היה משהו אחר שנתן לי חוויה אחרת- להתמודד עם הגזענות שלי, עם חוסר הידע על ההיסטוריה של המדינה ועל המצב הנוכחי… תמיד היה בסדאקה-רעות שיח מאוד ביקורתי. בתקופתי נשמעו אפילו קולות ביקורתיים נגד תהליך אוסלו. תמיד שמנו את הקונפליקט הלאומי על השולחן, ואת הצורך של הפלסטינים לפתח את הזהות שלהם ולדרוש את זכויותיהם הקולקטיביות. כנער זה היה משמעותי עבורי להיות אנטי ציוני, קבוצות מאוד קטנות בזמנו הרשו לעצמן לדבר על זה… סדאקה- רעות לפני שנות ה 2000 היה כוח, שפה אחרת שנכנסה לאקטיביזם.”

בתשובה לשאלה איך הפעילות שלו בסדאקה רעות השפיעה עליו, עמית עונה: “אני עובד היום כמנחה וכאיש חינוך – סדאקה רעות היא חלק ממי שאני ומהתפיסה החינוכית שלי. זה הבית הפוליטי בו גדלתי. זה עיצב את מי שאני בכל רובד אפשרי. עד כדי כך שמעגל החברים שלי עד היום מורכב מבוגרי התנועה וגם את הבת זוג שלי הכרתי בתנועה…”