רואן בשארה

רואן בשארה

בשנות העשרים לחייה, רואן סיימה תואר ראשון בתקשורת וספרות אנגלית, ולומדת היום לקראת תואר שני בפסיכו-אנליזה וספרות. היא עובדת כמורה במועדונית בית הספר “אל-אח’ווה” ביפו.

רואן מתארת את החוויה שלה כמשתתפת בפרויקט “לשם שינוי” בשנת 2011-2012 כקשה ומלאת אתגרים הן במישור האינטלקטואלי והן במישור הרגשי. “זאת הייתה ההתנסות הראשונה שלי במסגרת ערבית יהודית. אין מנוס מלהתעמת עם האחר. היה לי חשוב שהצד האחר יקשיב לי וגם רציתי להקשיב לו בעצמי. עם הזמן גילינו עד כמה הקבוצה היהודית לא ידעה על המציאות שלנו כערבים ולכן הדיון עמה היה מאוד חשוב.”

רואן מרגישה שהחוויה שלה בסדאקה – רעות תרמה להבניית זהותה ולבגרותה האינטלקטואלית. בעקבות הפעילות בתנועה הבינה עד כמה חשובה הפעילות של הפלסטינים בתוך החברה שלהם, אם בהעלאת מודעות ואם בהקניית ערכים וגיבוש עקרונות. היום היא מסתכלת אחרת על המציאות.

על מרכיב ההתנדבות בפרויקט הוא אומרת ש-“ההתנדבות היא הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי! ההימצאות שלנו כקבוצת מתנדבים במסגרות חינוך שונות ביפו הייתה ההתנסות הכי משמעותית שלקחתי בה חלק. אני עדיין עובדת במועדונית בבית ספר “אל-אח’ווה” מתוך אמונה שחינוך הוא האמצעי הכי חשוב להשפיע על החברה”.

“אחרי סדאקה – רעות הבנתי שאנחנו צריכים להוביל לשינוי ברחוב, למרות שעדיין יש לי מחסומים בעניין הזה. היום יש לי את היכולת לצאת ישירות לעולם ולדבר עם מישהו אקראי על שוויון זכויות או על הכיבוש. אני מסוגלת להשמיע את קולי ולהגיד את דעתי. וזה בשבילי השינוי הגדול שחוויתי בסדאקה – רעות”.