התפתחויות ואתגרים בפרויקט לשם שינוי

התפתחויות ואתגרים בפרויקט לשם שינוי

פרויקט לשם שינוי 2016-2017 החל את פעילותיו בספטמבר 2016, עם קבוצה דו-לאומית של ארבע משתתפות פלסטיניות ושמונה משתתפות\ים יהודים. שינויים והתפתחויות רבים חלו על הפרויקט, הראשון, השותפות החדשה בין עמותת סדאקה- רעות ואג’יק מכון הנגב וארגון הצופים העברי. המשתתפות היהודיות הגיעו כקבוצה של יהודים מהצופים ובחרו להצטרף לתוכנית הדו לאומית של התנדבות בקהילה. המשתתפות הפלסטיניות כולן יפואיות. השינוי השני בפרויקט הוא המעבר שלנו להתנדב בבתי ספר יהודים וערבים ביפו במהלך יום הלימודים, בנוסף להתנדבות במועדוניות בשעות אחר הצהריים. באחת מסגרות ההתנדבות של הקבוצה, תיכון מקיף י”ב- יפו, המתנדבות\ים של הפרויקט העבירו סדנאות בנושא “נשים נגד אלימות” לכיתות י”א, לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים 2016/11/25. מטרת הסדנאות הייתה להעלות את סוגיית ההבדלים בתפקידים מגדריים סטריאוטיפית והשלכותיהם של ההבדלים הללו על החברה. תלמידות בכיתות ציינו כי תופעת האלימות נגד נשים היא בעייתית ביותר עבורם ועבור החברה. המתנדבות תלו תמונת, סטטיסטיקות
ומאמרים העוסקים בנושא אלימות נגד נשים בבית הספר, לפי דעתן חשוב להעביר תכנים חינוכיים בהתנדבות בנוסף לסיוע לימודי שהם מספקים לתלמידי בית הספר

.20161023_112621

פעולה זו הייתה הפעולה המשותפת הראשונה שבה הקבוצה הדו הלאומית פעלה, והיו הצלחות ואתגרים. כשסיכמנו את הפעילות עלו קולות המתארים את החוויה החיובית שהפעילות סיפקה לקבוצה כדו-לאומית, למרות הקשיים שהיו למתנדבים היהודים עם השפה הערבית ומתנדבות ערביות בתרגום מעת לעת. בפעולות משותפות כאלה המתנדבים בוחנים את היסודות של השותפות ומשמעותה, ואת האתגרים שמלווים פרויקט כזה.

20161124_101957

בחודש נובמבר יצאנו עם קבוצת “לשם שינוי” לסמינר של יומיים בחיפה. מטרת הסמינר הייתה להמשיך ולעסוק בסוגיית הערים המעורבות. המשתתפות פועלות ביפו והספיקו להכיר את הסוגיות הפוליטיות הקיימות בה, לכן רצינו לאפשר להן להכיר את קווי הדמיון והשוני בין הערים (חיפה, עכו ויפו) מנקודת מבט היסטורית ועכשווית.

בנוסף, הקבוצה נמצאת בתחילת דרכה, לכן ישנה חשיבות רבה לגיבוש הקבוצה מחוץ למסגרת ההתנדבות ולחיזוק את הקשר בין המשתתפות.

ביום הראשון של הסמינר עברה הקבוצה סיור עם רנין ג’רייס מעמותת זוכרות, על היסטוריית העיר חיפה מייסודה ועד 1948. המשתתפות הכירו את חיפה רק מנקודת המבט של אתוס הדו-קיום, ובסיור נחשפו למידע על המרקם החברתי השוקק שהתקיים בעיר לפני הקמת המדינה, על מוסדות תרבות, כלכלה ודת שהיו ואינם. ההתמודדות עם מציאות זו איננה פשוטה מכיוון שהיא סודקת את התדמית המוכרת של חיפה כעיר מעורבת בה יש מקום לכולם, אך הקבוצה קיבלה זאת בפתיחות רבה. בדיון שקיימנו לאחר הסיור הן סיפרו שהרגישו תוך כדי הסיור שמשהו בתוכן מתקשה לקבל את הנאמר וחשבו להתעמת עם המדריכה, אך בחרו להשקיט את הקול הזה ולאפשר לעצמן להכיל את הדברים כפי שהם.

20161125_105025

הסיור הסתיים בוואדי אלסליב, שכונה פלסטינית שלאחר מלחמת 48 אוכלסה ביהודים יוצאי ארצות ערב, בתנאי עוני והזנחה. לאחר מאבק ממושך של התושבים השכונה פונתה מתושביה לטובת דיור חלופי ומאז נותרה עומדת ריקה. מהשילוט באזור למדנו כי ישנה תכנית עירונית להפוך אותה ל”כפר אמנים” עבור אוכלוסיה מבוססת. מהלך הדומה להפיכת העיר העתיקה ביפו לכפר אמנים, על אף מצוקת הדיור החריפה של התושבים המקומיים.

הקבוצה הייתה מאוד קשובה במהלך הסיור ואני חושבת שההיכרות עם חיפה תרמה להבנת המציאות הפוליטית בה נמצאים פלסטינים בגבולות 48, וכן האירה קונפליקטים בתוך החברה היהודית, כמו המאבק המזרחי.