מחנה הקיץ 2012 – המסע נגד גזענות

מחנה הקיץ 2012 – המסע נגד גזענות

ב 26-28 ליוני יצאו פעילי סדאקה רעות למסע ברחבי המדינה תחת הסיסמה: “נאבקים בגזענות- מתנגדים להפרדה”. יותר ממאה פעילים של תנועת סדאקה רעות – בני נוער, צעירים, משתתפי התוכניות ובוגריהן, חברי ועד, מנחים ותומכים – לקחו חלק במסע בן 3 ימים שעבר בין מוקדים שונים ובכל תחנה במסע קראו קריאה משותפת עם תושבי המקום נגד גזענות על ביטוייה המקומיים.

בשנה האחרונה הוצפה החברה הישראלית בגילויי גזענות שכוונו לקבוצות רבות, בין היתר פלסטינים, אתיופים,  פליטים, מבקשי מקלט ועוד.  הכנסת הנוכחית מובילה קו לוחמני כנגד הפלסטינים אזרחי ישראל, דרך קידום שורה ארוכה של יוזמות חקיקה וחוקים גזעניים. יתר על כן, הממשלה והכנסת אינן יוצאות כנגד ביטויי גזענות ואפליה ברחובות הערים, במערכות החינוך ובמגרשי הספורט, ונותנות יד לתופעות אלו. הסתה פרועה נגד פלסטינים, פליטים ומהגרי עבודה הפכה לנורמה ציבורית, ובהשלכותיה ניתן להבחין באופן ברור. לצד כל אלה, הממשלה מקצה משאבים באופן בלתי שוויוני לקבוצות שונות בחברה, ובכך פוגעת בזכויותיהם של חלקים נרחבים מהציבור לדיור, חינוך, שירותי בריאות ורווחה. על רקע האירועים האלה ורבים אחרים המסע נגד גזענות יצא לדרך.

 שחור ולבן מפרידים רק בכביסה!

כפר קאסם

את המסע פתחו הפעילים בכפר קאסם, בו  יצאו לצעדה במרכז העיר בהשתתפות כמאה איש ואישה כשהם נושאים שלטים וכרזות הקוראים למגר את הגזענות בתוך העיר בין השחורים והלבנים ובין הבדואים והפלאחים.  אחד השלטים  שתפס את מירב תשומת הלב של העוברים ושבים נכתב על ידי רחל מנתניה ואחמד מכפר קאסם, ובו נכתב “שחור ולבן מפרידים רק בכביסה!”. בתום התהלוכה , הגיעו הפעילים לבניין העירייה ופגשו את סגן ראש העיר שבירך אותם על פעילותם.

“היו נאמנים למי שאתם ואל תשתנו בשביל להתקבל בחברה” (אמייה תגה, שחקן כדורגל הפועל אשקלון)

נתניה

מאוחר יותר, המשיך המסע למתנ”ס דורה בנתניה, בו התקיים מפגש מיוחד במינו עם שחקן הכדורגל אמייה טגה, ששיחק בעבר במכבי נתניה וכיום משחק בפועל אשקלון. טגה סיפר באומץ רב על מאבקו בגילויי הגזענות הקשים שחווה מאז עלה לארץ מאתיופיה, ובקול חנוק על גילויי הגזענות שחווה ביתו בת החמש בגן הילדים. טגה, שהחליט לפני חמש שנים לחזור לשמו המקורי ‘אמייה’, במקום השם ‘אמיר’ שניתן לו כשעלה, על ידי פקידי משרד הפנים, העביר מסר חזק ומשמעותי לפעילים בו ביקש מהם לא לשנות את מי שהם כדי להתקבל בחברה, אלא להישאר נאמנים לעצמם ולזהותם. טגה הדגיש בפני הקהל שהורכב בעיקר מבני נוער את חשיבות ההשכלה ומיצוי הפוטנציאל האישי ככלי בידי המיעוטים המדוכאים, ערבים אתיופים ואחרים, להתקדם בחברה.

לא ייגרשו אותנו שנית!

סילוואן

ביומו השני של המסע יצאו הפעילים לשכונת הבוסתאן שבסילוואן במזרח ירושלים, ובה ערכו ביקור סולידאריות עם התושבים. מוראד שאפע, נציג הועדה העממית, סיפר על ניסיונות ייהוד השכונה, על ההתנחלות שנבנתה בלב השכונה, ועל צוי הפינוי שקיבלו כל תושבי השכונה הפלסטינים. שאפע הדגיש שתכנית הפינויים המופעלת נגדם היא חלק ממדיניות גזענית של הממשלה ועיריית ירושלים לגרש את הפלסטינים מהעיר כדי להבטיח רוב יהודי על מקסימום שטח. שאפע ותושבים אחרים ששיתפו בסיפורם האישי, הדגישו את מחויבותם למאבק למען הישארותם בעירם, אדמתם, מולדתם ואת הלקח שלמדו מגירוש הוריהם וסביהם מביתם ב-1948 וב-1967 ושלא יסכימו שהטרגדיה הזאת תפקוד אותם שנית. בדבריהם נתנו נציגי השכונה השראה לכל משתתפים המסע להיאבק בגזענות שמופנית כלפיהם ולהיאבק על זכויותיהם.

 לא נצביע נאמנות במדינה של גזענות!

הכנסת – הפגנה נגד החקיקה הגזענית

לאחר ביקור הסולידריות המשיכו הפעילים לתחנה הבאה,  בה הופנו החצים למקבלי ההחלטות ולקובעי המדיניות.  ההפגנה  שמה דגש על שורה של חוקים גזעניים שחוקקו בכנסת לאחרונה כגון חוק הנכבה, חוק הנאמנות, חוק האזרחות וחוק ועדות הקבלה. בהפגנה נקראו קריאות שונות  כגון “העם דורש, גזענות לגרש!” ואחרים כמו “לא מצביע נאמנות במדינה של גזענות!” בסיום ההפגנה בוצע טקס סמלי של הצבעת אי אמון בכנסת הנוכחית על ידי הפרחת בלונים שחורים לכיוון הכנסת.

 גזענות לא טובה לעסקים

יפו – בת ים

ביום השלישי והאחרון של המסע יצאו הפעילים לרחובות יפו ובת-ים על מנת לבדוק אילו עסקים נקיים מגזענות ולהעניק לעסקים כאלה תעודת הוקרה. הפעילים התפרשו ברחבי העיר ונכנסו לכל חנות שנקרתה בדרכם, שם שאלו את בעלי העסק לגבי נכונותם להעסיק עובדים ללא אפליה על רקע גזע, דת, לאום או צבע עור ועל נכונותם לשרת את לקוחותיהם ללא אפליה. יוזמה זו באה כתגובת נגד ליוזמות גזעניות שמתרחשות בישראל בהן מוענקות תעודות כבוד לעסקים של יהודים המתחייבים לא להעסיק ערבים. התגובות ברחוב היו נלהבות ותומכות ברובן, ומספר רב של בעלי עסקים הציגו לראווה בפני העוברים ושבים את התעודות ואת מחויבותם לשוויון ולקבלת האחר. אחד מבעלי העסקים ביפו הדגיש שהגזענות פוגעת בעסקים אך פוגעת גם באנשים וכמו שהוא מתנגד למדיניות הגזענית שמופנית נגדו כערבי על ידי העירייה והממשלה, כך הוא מסרב להיות גזען בעצמו כלפי אחרים. בעל עסק יהודי מבת ים בירך את המשתתפים במסע על פעילותם וסיפר להם על ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלו בעיראק ועל יחסי השכנות והקרבה הטובים ששררו שם בין הערבים ליהודים וקיווה שגם בישראל מתישהו יתקיים מצב כזה.

 כל אחד מימי המסע נגמר בפעילות ערב כייפית ומרעננת שהיוותה חגיגה של השונה וגם של הדומה בין משתתפי המסע ונתנה דגש לתרבויות השונות מהן מגיעים משתתפי המסע וגם לתרבות המשותפת הנוצרת ביניהם על רקע המאבק והאמונה המשותפים להם. בערב הראשון רקדו המשתתפים לצלילי מוזיקה כאשר כל אחד הביא את המוזיקה האהובה עליו, כך שנוצרה מסיבה רב תרבותית, רב שפתית, רב-לאומית, ובעיקר שמחה מאוד.  בערב היום השני פגשו משתתפי המסע את סער סקלי, משתתף העונה האחרונה של תכנית האח הגדול, שהצליח בדרכו העדינה והנחושה להכניס לשיח הציבורי דיון סביב סוגיות שבדרך כלל אינן זוכות לחשיפה בפריים טיים בערוץ 2, כמו גזענות ואפליה בחברה הישראלית. כמו כן, הוא החזיר לדיון את סוגיית הכיבוש והשליטה הישראלית בגדה המערבית ובעזה. משתתפי המסע שאלו את סער על הדרך האישית שעבר בהיותו גבר אשכנזי שאינו סובל מדיכוי ישיר על ידי הממסד לאדם הנאבק יחד עם המדוכאים כנגד כל צורות הדיכוי והאפליה.

 האוטובוס של המסע הפך להיות במשך שלושה ימים ביוני 2012 לאי של אלטרנטיבה ושפיות, במציאות מקוטבת, משוסעת וגעזנית. פעילי סדאקה-רעות הוכיחו שיש אפשרות אחרות שניתן להיאבק בדרך של שותפות ולהילחם בהפרדות הנכפות עלינו ושניתן לייצר סולידאריות במקום לתת לשנאה ולפחד להשתלט. המסע שלנו נגד גזענות התחיל, ואנחנו תקווה שעם הזמן אנשים נוספים יעלו על האוטובוס ויצטרפו לקריאותינו, עד שנגיע ליעד – חברה שוויונית, צודקת ומכבדת. 

0 Comments

Leave a reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*